<h1>ספר ל"ו שערים לרבינו אליעזר מגרמיזא בעל הרוקח — שער ל'</h1>
<h2>דף מח.</h2>
ומצאתי בתשובת הגאונים ריאה הסמוכה לדופן שאין הטבח יכול להכניס ידו בין הצלעות לריאה ודומה כאלו נדבקת כולה וסרוכה לדופן אין חוששין לה לשום איסור הואיל שאין הרוח יוצא בה, וכן מצאתי בתשובת הגאונים ריאה שנדבקה כולה לצלעות ממטה למעלה ישים הבודק ידו לפנים בבהמה ויבדיל הריאה מן הצלעות מעט מעט ויוציאנה לחוץ ויבדוק אותה בנפיחה אם תצא הרוח טרפה ואם לאו כשרה, העלתה צמחי' בועות ואותן צמחים סמוכין ונסרכין לדופן חוששין לה משום נקב שבריאה וצריכה בדיקה. היכי בדקינן מייתי' סכינא דחליש פומיה שחד ביותר ומפרקינן מן הדופן אי איכא ריעותא בדופן תלינן בדופן שהצלע נשברה במקום סירכא תלינן בדופן וכשרה ונפחינן להריאה אי נפיק זיקא מחמת (מחמת) ריעותא טרפה ואי לא כשרה. ריאה (שנדבקה) [שניקבה] ודופן סותמת כשרה והוא דסביך בבישרא ונסרכה הסירכא בבשר שבין הצלעות דהוי סתימה דלא איתפרקא אבל אי אחזה בצלעות עצמן לא הוי סתימה מעליא דעבידא לאינתוקי, ואם ניקב הדופן כנגד הסירכא (טרפה) [כשרה] וכגון שנסרכה במקום גידולה דהיינו חיתוכא דאוני אבל שלא במקום חיתוכא דאוני טרפה דהיינו תרתי אוני דריאה כי כשהבהמה הולכת ועומדת על רגליה שוכבות מכאן ומכאן על ה' הצלעות ואינן זזות משם לעולם כי שם גידולן הלכך אם נסרכות לדופן אחת מהן הואיל וצלעות מגינות עליהן אין חוששין לה וכשרה וצריך להפריד בסכין והאומות גדולות שאינן נסרכות לדופן כלל אלא תלויות הן מכאן ומכאן לשדרה ויש ביניהן אויר לצלעות ואם נסרכה אחת מהן לדופן אמרי' מחמת נקב הוא הואיל ואין זה גידולו היום או למחר יעקרו מן הדופן ויפתח הנקב ותמות הבהמה. ומצאתי כתוב בשם רבינו יצחק בר' יהודא במקום ריביתא מייתי סכינא ומפרקינן לה מן הדופן ונפחינן לה ואי לא מפקא זיקא כשרה ואי מפקא זיקא טרפה ואין הדופן סותמתה ואי איכא ריעותא בדופן שום [דבר] דדמי למכה מייתינן סכינא ומפרקינן לה מן הדופן ובדקינן לה אי איכה ריעותא בדופן ולא מפקא זיקא בריאה מחמת הדופן הוא וכשרה ואי לא טרפה ועוד אמר המורה שקיבל מרבו דלית הלכתא לא כקמייתא דרב נחמן דשלא במקום ריביתא בריאה אין חוששין לה ולא כר' נחמיה דבדיק בפשורי [אלא] שלא במקום ריביתא בריאה הלכתא כוותיה דרב[א] דבדקינן לה אי איכא ריעותא [ו]במקום ריביתא הלכתא כרב נחמן דדופן סותמתיה.
